ספרה השני של צאלה כץ הוא אוסף שיריה של המשוררת הבדויה שאינם עוסקים ברשת האינטרנט במובן הטכני, אלא בעיקר בהוויה העירונית שהשתנתה כתוצאה מהשימוש החברתי ברשת. השירים בספר נכתבו בין השנים 2003-2007, רובם בעקבות הצלחת השיר סופרפארם, שפורסם בכתב-העת “מעין” והוכתר בידי הפובליציסטית דנה ספקטור למייצג הדור. מאז היתה צאלה כץ למשוררת מרכזית, וחרף היותה בדיונית היא זכתה להשתתף בפסטיבלים, פרסמה בכתבי-עת ובעיתונים וזכתה להכרה ולהערכה נרחבת. הספר פורסם בפורמט מדיה-ויקי (בדומה לאתר ויקיפדיה), בו יכול כל אדם לערוך את השירים.
מן הביקורת:
“אקדים ואומר שספר השירים של ערן הדס / צאלה כץ “Era?” מהנה מאד, מבדר, שנון ונגיש מאד ברובו. ניכר שמדובר בכותב מיומן, בעל שליטה רחבה בשפה, בסגנונות שירה שונים וכמעט בכל שיר המשורר יודע לתעל את כישרונותיו לאמירה בעלת משמעות… הספר עשיר מאד, התמונה שמצטיירת בו של תל-אביב העכשווית עשירה מאד. לרגעים הוא חורג ומתבונן בה מבחוץ ומן העבר… התמונה המתקבלת של תל אביב העכשווית וחיי הנפשות הפועלות בה היא רלוונטית ולרגעים מדויקת ביותר.”
(שמוליק נפרסטק, מגזין “במה”, ינואר 2010)
” לשנייה אחת אפשר היה לדמיין פקאצת לינוקס אינטליגנטית עם תודעה מעמדית וכשרון כתיבה מייד אין יזראל… הייחוד של הפרויקט האמנותי הזה הוא הבחינה המחודשת של השירה בפורמט האינטרנטי, משהו שאם אני לא טועה לא נעשה כאן (בהיקף כזה) מאז דג אנונימי? של תומר ליכטש וחבריו. כי כתבי העת השונים לשירה יוצרים לעצמם גרסאות אינטרנטיות אבל לא באמת מתייחסים למרחב החדש הזה, ליכולות שיש בו: לקונטקסט; להפצה ויראלית; לשיר כטוקבק; לשירה כקוד פתוח או שיתוף קבצים. ומה שיפה ברשת הוא שאת כל המטפורות הללו אפשר פשוט ליישם, הלכה למעשה, ולהגדיר מחדש את המדיום, וזה מה ש”צאלה” עשתה. ”
(נטע דרור, חורים ברשת)